ההתפתחות של אדריכלות בפתח תקווה
לפתח תקווה המונה מעל מאתיים שלושים אלף איש יש היסטוריה ארוכה, המתחילה כמושבה חקלאית בשנת 1878 וכעיר בשנת 1937. ההתפתחות של אדריכלות בפתח תקווה הולכת יד ביד עם צמיחתה של העיר וניכרת במבניה, מרחביה ושכונותיה השונות.
המושבה פתח תקווה
המושבה פתח תקווה אמנם נוסדה לראשונה בשנת 1878 אולם המקום ננטש למספר שנים עקב מחלת המלריה. בשנת 1886 היישוב חודש ונבנו בו בתים עם תוכנית דומה לזו של יישובים צ'רקסים בצפון, שהתבססה על משקים בתוך חומה, עם בתים בשתי שורות כשבמרכז היישוב מבני הציבור. מכיוון שלא היה אדריכל בפתח תקווה או מהנדס, את המגרשים עצמם חילק אחד המתיישבים, משה סולר, בשיטה שפיתח בעצמו. בשיטה זו חילקו את שטח המושבה למאה חלקות שוות מלבניות, ארוכות וצרות. על מגרשים צרים אלו ניצבו זה לצד זה כל מבני המשק, הבית, הלול, דיר, רפת, מחסנים ועוד.
את הבתים החדשים במושבה בנו במספר שיטות, וכפי שצוין, מכיוון שבאותה תקופה לא היו אדריכלים בפתח תקווה כל אחד עשה את המיטב בכדי לבנות לעצמו בית מגורים. את הבית הראשון בנה אריה ליב פרומקין מאבני כורכר ועם מרפסות עץ וחומה. אחריו בנו באבן המתיישבים דוד גוטמן וברנט זרח בית אבן שהיה חזק ויציב ביותר. הבתים של יואל משה סלומון ויהושע שטמפפר נבנו בטכניקה בגדדית, עם שלד עץ שמילאו אותו בפרורי אבן וטיח, חמר וקש, ציפוהו עם לוחות של עץ והתקינו על הגג רעפים מסוג מרסיי. הם בחרו בשיטה זו בגין מחסור במחצבות אבן בסביבה שהוביל גם לבניית רפתות מקש וטיט. יש לציין כי הטורקים ששלטו בארץ באותן שנים טענו שהבתים נבנו באופן לא חוקי, אולם בעזרת קשרים נכונים הצליחו למנוע את הריסתם, אך הבניה במושבה הופסקה וחודשה שנים אחר כך.
פתח תקווה הופכת לעיר
עם השנים המושבה הוותיקה פתח תקווה החלה לגדול ולספח עוד ועוד מתיישבים ופועלים ובשנת 1937 היא קיבלה מעמד של עיר. לאחר קום המדינה סופחו אליה שטחים של כפרים ערבים נטושים סמוכים וכן סופחו שכונות נוספות כמו קרית מטלון, מחנה יהודה וכפר אברהם. בשנים אלו העיר גדלה בקצב מואץ ביותר ובמהרה היא הפכה לעיר גדולה אשר בנתה בתיה על פרדסים ושטחים פתוחים רבים. התפתחות זו גם עיצבה קווי אדריכלות בפתח תקווה עם בנייה רוויה של בנייני מגורים. העיר עצמה התאפיינה במגוון גדול של תושבים מותיקי המושבה, לעולים חדשים שרבים מהם מברית המועצות וכן מאכלוסיה חילונית, מסורתית ודתית.
מבנים היסטוריים חשובים
בהיותה אם המושבות, בעיר יש הרבה מבנים היסטוריים חשובים, המשקפים את ההתפתחות של אדריכלות בפתח תקווה וכוללים בין היתר :
- בית סווטיצקי – בית שהוקם בשנת 1920 אשר תוכנן כמו בתים שנבנו בעיר אודסה שבאוקראינה. עשור מאוחר יותר נפתח בו סניף ראשון של הבנק אנגלו פלסטינה.
- ביתו של השומר אברהם שפירא – הבית עבר שיקום וכיום הוא משמש לאירועי אומנות ותרבות.
- בית לבני חומר – מבנה מתחילת ימי המושבה אשר נבנה במהירות מלבני חומר וטיט ואשר את קירותיו צופו בעץ.
- בית הספר פיק"א – בית הספר נבנה במימון הברון רוטשילד בשנת 1885 והיה מוסד החינוך המעורב הראשון בארץ.
- יד לבנים – היכל הנצחה וזיכרון לחללי מערכות ישראל הכולל בשטחו גם מוזיאון לתולדות העיר, מוזיאון לאומנות וספריה העוסקת בשואה.
- כפר הבפטיסטים – אתר ייחודי שהוקם בשנת 1956 על ידי קבוצה של נוצרים בפטיסטים אמריקאים, המשמש כמרכז של העדה הבפטיסטית בארץ ובמתחמו הוקמו כנסיה ומוסד חינוך.
מבנים היסטוריים מוזנחים
בפתח תקווה יש הרבה מבנים היסטוריים המיועדים לשימור, אולם בפועל רבים מהם נמצאים במצב מוזנח ורעוע, לא אחת בגין טענה שהם בבעלות פרטית האחראית על שימורם. רק בעשור האחרון עיריית פתח תקווה עושה מאמצים לשקם את מבניה ההיסטוריים. בין מבנים היסטוריים מוזנחים אלו ניתן למצוא את ביתו של דניאל ליפשיץ, מבנה בן מאה שנה שבנה אחד מחלוצי המושבה שכיום נמצא בסכנה להתמוטטות. כמו כן, ניתן למצוא את בתי המתיישב הרובי פיבל סטלובסקי, בית אלישיב שנבנה על ידי מייסדי המושבה ונחשב לארמון במונחים של פעם, עם חדרים ומרפסות גדולות. בנוסף מיועד לשימור אך נמצא במצב של הזנחה חדר האוכל הישן של קיבוץ גבעת השלושה וכן יקב פרידמן שהוקם בסוף המאה התשע עשרה ואשר היינות שפותחו בו זכו עד אמצע המאה העשרים להכרה בינלאומית.
בתי כנסת בפתח תקווה
בהיותה מורכבת מאכלוסיה מסורתית ודתית העיר כוללת הרבה מאוד בתי כנסת, מהם ישנים ומרשימים. הראשון שבהם ואחד המבנים המשומרים, העתיקים והמרשימים ביותר בעיר הינו ללא ספק הבית כנסת הגדול שעד היום מהווה מרכז קהילתי ודתי חשוב. את בית הכנסת תכנן ליפשיץ כהן דניאל בשנת 1898 וקראו לו על שם אביו של הברון רוטשילד. יש לציין את השעון עם האותיות העבריות שעל כניסת בית הכנסת וכן שעון חול שיש בו מהבודדים בארץ. בנוסף נבנו עוד הרבה בתי כנסת בתחילת המאה העשרים, ביניהם בתי כנסת בנוסח ספרד בית כנסת בנוסח עולי גרמניה ועוד.
שכונות בפתח תקווה
העיר בנויה עם שורה ארוכה של שכונות, כשלכל שכונה היסטוריה ומבנים ייחודיים משלה. הרבה מעצבי פנים בפתח תקווה ואדריכלים אחראים על עיצוב פניה. לפניכם דוגמאות לשתי שכונות מוכרות בעיר:
- שכונת כפר גנים – שוכנת בדרום העיר ונחלקת לשלוש תת שכונות. היא נוסדה בשנת 1926 במטרה ליצור שכונה מרווחת עבור בני מעמד בינוני וחקלאים ובהמשך גרו בה עולים מעיראק. בשנת 1962 השכונה אוחדה עם פתח תקווה ועד שנות השמונים היא שמרה על צביון כפרי. משנות השמונים נמכרו שטחים רבים ובמקום בתים צמודי קרקע ונבנו בו בניינים רבי קומות.
- שכונת נווה עוז – שוכנת במערב העיר ונוסדה בשנת 1947 עבור חיילי הבריגדה היהודית. תוך שנתיים הוקמו בשכונה החדשה מאות בתים בודדים ודו משפחתיים על ידי אוכלוסייה משכילה ומלומדת. עד היום השכונה מורכבת מבתים צמודי קרקע על שטחים של כשלוש מאות מ"ר. כמו כן, השכונה הורחבה לנווה עוז הירוקה עם בנייה רוויה לגובה ונווה עוז החדשה עם בתים דו משפחתיים וקוטג'ים טוריים.
